שמואל ב' 11

פַּרשָׁנוּת

שמואל ב' י"א הוא פרק המפרט את הסיפור הטרגי של חטאו של דוד עם בת שבע. הוא מתחיל בתיאור התקופה בשנה בה היו יוצאים מלכים לקרב, וכיצד בחר דוד להישאר מאחור בירושלים. החלטה זו תתברר כהחלטה גורלית, שכן בתקופה זו ראה את בת שבע מתרחצת על גגה. אז שלח דוד להביא אותה, והיא הרתה עם ילדו. לאחר מכן הפרק ממשיך ומתאר כיצד ניסה דוד לכסות על חטאו בכך שבעלה של בת שבע, אוריה, נשלח לחזית הקרב. דוד קיווה שאוריה ייהרג בקרב, ובכך התיר לו להינשא לבת שבע מבלי שאיש ידע את האמת. לרוע המזל, אוריה סירב ללכת הביתה ולשכב עם אשתו, ודוד נאלץ להרוג אותו. הפרק מסתיים בכך שנתן הנביא מתעמת עם דוד על חטאו. דבריו של נתן הם תזכורת רבת עוצמה לתוצאות החטא, וכיצד אלוהים לא יסבול זאת. פרק זה משמש אזהרה לכולנו להיזהר ממעשינו ולזכור שאלוהים ישפוט אותנו על חטאינו.